לבית נעמי הגיעה נערה בשם ר’ עם מקרה מזעזע שפורסם בתקשורת הארצית.
ר’ הופנתה אלינו במצב נפשי לא פשוט, השקט שלה הסגיר את הכל , היא ניסתה לפתוח את אשר על ליבה אך נעצרה פעם אחר פעם ..
אני עייפה נפשית מלספר את התלאות שעברתי מהיום שעזבתי את הבית , אני מבינה שאתם נמצאים כאן בחדר כדי לעזור לי אבל קשה לי לפרוק את המטען הכבד מעל ליבי.
שתיקה שוררת בחלל החדר , ר’ מנסה שוב לדבר אך נעצרת ומתנצלת…
אנחנו מבינים את הקושי לגלול את סיפורך לאנשים שאת אינך מכירה אנו מציעים שאולי נמשיך את השיחה יותר מאוחר לאחר שתאכלי ותנוחי , אנחנו כאן בשבילך ברגע שתהיי רגועה ומוכנה ,נוכל להמשיך בשיחה.
כשקמנו לעזוב את החדר ר’ החלה לבכות .. האם משהוא לא בסדר שאלנו אותה ? לא ,חלילה וחס אני מרגישה כאן הכי בטוחה וכבר הספקתי להבחין שאתם מאוד דואגים ואכפתיים , אבל יש לי רק בקשה אחת, אני בת בכורה ואני מרגישה שיש לי אחריות כלפי האחים הקטנים שלי שהקשר שלי נותק איתם ואין לי מושג מה קורה איתם , זה מעיק עליי מאוד ולא נותן לי מנוח.
הבטחנו שננסה לבדוק את המקרה ולסייע ככל שרק ניתן , כבר באותו היום הפעלנו את כל הקשרים שלנו כדי לברר מה קורה עם האחים של ר’ והוברר לנו שהם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר.
בשעות הערב קיבלנו מר’ הודעה שהיא מעוניינת להיפגש ולשוחח…ישבנו עם ר’ מהשעה עשר בלילה ועד השעה שלוש לפנות בוקר ובאותן שעות גוללה בפנינו את סיפורה הכואב והבלתי נתפס.
לא נשארה עין יבשה בחדר למשמע הדברים הקשים שהיא חוותה , לצערנו אנחנו עדים במשך השנים לסיפורים הקשים שמדירים שינה מענינו .
נציין כי ר’ עברה תהליך אורך ומייגע שכלל טיפולים והכוונה קידום תעסוקתי וכיום היא מצליחה לתפקד בזכות עצמה ולהשתלב בחיי הקהילה.
